יחודו של בית-הדין הפלילי הבינלאומי לראשונה בהיסטוריה האנושית, הוחלט להקים בית-דין בינלאומי קבוע אשר תהיה לו סמכות שיפוט על יחידים אשר נחשדו בביצוע פשעים נגד האנושות, פשעי מלחמה, רצח-עם או פשעי תוקפנות. הקמתו של בית-הדין נועדה להביא לדין פושעי מלחמה ולהענישם לאחר מעשה, וכמו כן לשמש גורם מרתיע מפני ביצוע עבירות כאלה בעתיד. רקע היסטורי מלחמת העולם הראשונה הביאה לתודעת האנושות את היקף הזוועות להם מסוגלים להביא אמצעי הלחימה המודרניים ואת הקלות הבלתי-נסבלת של ביצוע פשעי מלחמה. ועידת ורסאי הורתה על הקמת טריבונל, בפניו יובאו לדין פושעי המלחמה הגרמנים, אבל הדבר לא בוצע. מלחמת העולם השנייה הייתה שיא בביצוע זוועות ופשעים נגד האנושות. בסיומה הוקמו בתי-דין אשר שפטו והענישו את פושעי המלחמה שהובאו לדין. בתי-דין אלה הוקמו על-פי החלטת בעלות-הברית, כטריבונל אד-הוק. בשנת 1948, החלה הוועדה למשפט בינלאומי של האו"ם לעסוק בשאלת הקמת מוסד קבע לשיפוט של פושעי מלחמה. המלחמות שפרצו מאז, בעיקר המלחמות ביוגוסלביה וברואנדה (ופשעי המלחמה והזוועות שבוצעו במלחמות אלה), העלו מחדש את הצורך בהקמתו של בית-דין פלילי קבוע לשפיטת פושעי מלחמה. לצורך הענשתם של פושעי המלחמה ביוגוסלביה וברואנדה, הוקמו בתי-דין חד-פעמיים ובמקביל זורזו המאמצים לניסוח חוקה לבית-דין קבוע. ב- 1998, התכנסה ברומא ועידה, בהשתתפות 120 מדינות, אשר בפניה הובאה טיוטת החוקה שגובשה ובה נחתמה האמנה להקמת בית-הדין הפלילי הבינלאומי. חזרה לראש העמוד מבנה וסמכות מקום מושבו של בית-הדין נקבע בעיר האג בהולנד. אלה יהיו מוסדותיו: נשיאות. תובע.  רשם.   פורום לדיון טרום-משפט.   ערכאה שופטת.  ערכאה לערעור. הליך משפטי יתקיים על-פי:   פניית מועצת הביטחון.  פניית מדינה החברה בבית-הדין.   יוזמה של התובע של בית-הדין. סמכות לבית-הדין תהיה סמכות לשפוט יחידים המואשמים בביצוע פשעי מלחמה ובפשעים נגד האנושות, כפי שהוגדרו בחוקת בית-הדין. העבירות המוגדרות בחוקה הן: רצח-עם: עבירה זו הוגדרה כבר בשנת 1948 ואושרה על-ידי מדינות רבות. מתוקף אמנה זו קיבלה הכנסת, בשנת 1950, את החוק לעשיית דין בנאצים ועוזריהם. חוק על-פיו הובאו לדין ונשפטו, אדולף אייכמן וג'ון (איוואן) דמיאניוק. פשעים נגד האנושות: בכלל זה מעשי רצח, השמדה, עבדות, גירוש, מאסר, עינויים, מעשי אונס או מעשים המיועדים לגרום לסבל רב, או לפגיעה חמורה גופנית או נפשית. מעשים אלה יוגדרו כפשע נגד האנושות, אם הם נעשו כחלק ממתקפה רחבת-הקף ובשיטתיות, במסגרת המדיניות הרשמית של המבצעים.  פשעי מלחמה במסגרת סעיף זה הוגדרו פשעים שנעשים בסכסוכים בינלאומיים וגם בסכסוכים פנימיים. בסעיף זה נכללו גם פשעים כנגד הסביבה הטבעית. זהו סעיף המהווה חידוש במשפט הבינלאומי. על-פי סעיף זה היה ניתן להעמיד לדין את מי שהבעירו את בארות הנפט במלחמת המפרץ וגרמו לזיהום סביבתי. סעיף זה הגדיר העברת אוכלוסייה לשטח כבוש כפשע מלחמה, גם כאשר היא נעשית בלא כפיה. על-פי הגדרת סעיף זה ניתן להעמיד לדין גם יחידים שביצעו עבירה זו שלא בהיקף רחב ושלא במסגרת מדיניות רשמית ומאורגנת. סעיפים אלה עוררו את עיקר ההתנגדות של המדינות שלא אשררו את החוקה. תוקפנות נגד האנושות: העבירה לפי סעיף זה לא הוגדרה בינתיים. החוקה קובעת כי כל הגדרה שתתקבל לא תוכל להיות מנוגדת או סותרת למגילת האו"ם. סמכות השיפוט לבית-הדין תהיה סמכות שיפוט על יחידים אשר נחשדו בביצוע פשעים נגד האנושות, פשעי מלחמה, רצח-עם, או תוקפנות נגד האנושות. סמכות השיפוט תהיה במקרים הבאים: - הפשע בוצע במדינה שאשררה את החוקה, או שנתנה הסכמתה להפעלת השיפוט במקרה הנידון. - הפשע בוצע על-ידי אזרח של מדינה שאשררה את החוקה או שנתנה הסכמתה להפעלת השיפוט במקרה הנדון. לבית-הדין יש גם סמכות שיפוט על-פי פנייה של מועצת הביטחון. מאידך, יכולה מועצת הביטחון לפנות לבית-הדין ולמנוע דיון ומשפט באירוע הנמצא בטיפול המועצה. עקרון השלמות עקרון זה קובע כי למדינה, אשר יש לה סמכות שיפוט על המקרה, יש עדיפות על-פני בית-הדין הבינלאומי. בית-הדין יפעיל את סמכותו אם וכאשר המדינה אינה רוצה או אינה יכולה להפעיל סמכותה. בית-הדין לא יוכל לפעול גם כאשר חקירה של המדינה לא הסתיימה בהעמדה לדין, אלא אם יוכח שהמדינה מתחמקת או נוקטת בהליכים שנועדו מראש למנוע דיון בבית-הדין הבינלאומי. יש בחוקה פרוט ניכר להגדרת אינה רוצה או אינה יכולה. חזרה לראש העמוד עמדת מדינת ישראל וארצות-הברית כלפי מוסד זה מדינת ישראל תמכה ברעיון הקמת בית-הדין מההתחלה. היועץ המשפטי של המדינה ומשפטנים אחרים השתתפו בהכנות ובגיבוש החוקה. עם זאת, התריעו על מגמות של פוליטיזציה בניסוח סעיפים אחדים, לאור פעילות של מדינות ערב ומצרים בראשן. במיוחד באשר לניסוח הסעיף המגדיר העברת אוכלוסייה אזרחית לשטח כבוש גם כאשר היא נעשית ללא כפייה, כפשע נגד האנושות. סעיף זה נוסח במכוון כנגד ההתנחלויות. הקריטריונים לבחירת שופטים לבית-הדין נוסחו באופן שהם מונעים קבלת מועמדים ישראלים מאחר שהבחירה אינה אישית כי אם אזורית. ישראל גם הסתייגה מהסמכות הבלתי-מוגבלת שמעניקה החוקה, המאפשרת שיפוט גם של אזרחי מדינות שלא חתמו על החוקה. כמו כן, הסתייגה המדינה מכמה סעיפים המעוררים לדעתה ולדעת מדינות נוספות, בעיות משפטיות. למרות זאת, חתמה ישראל בשנת 2000, על החוקה, מטעמים עקרוניים, ערכיים ומוסריים, בתקווה כי פרשנויות משפטיות אפשריות ימצאו פתרון לבעיות שהועלו בהסתייגויותיה. ואולם, ההתקפות על ישראל בזירה הבינלאומית, במיוחד תוצאות ועידת דרבן וההתייחסות הבלתי-מאוזנת של עצרת האו"ם ומוסדותיו כלפי ישראל, פגעו מאוד באמון של מדינת ישראל כלפי המוסד המוקם והולך ולפיכך הודיעה המדינה ב- 31/12/2002, כי אינה מאשררת את החוקה ולפיכך חתימתה על החוקה אינה יוצרת כל מחויבות משפטית. גם ארצות-הברית הודיעה כי אינה מאשררת את החוקה. לדעת ארצות-הברית, יש בחוקה סעיפים המחלישים את כוחה של מועצת הביטחון. לדעתה, אין בהירות מספקת בהגדרת העבירות ויש בכך פתח לפרשנות בלתי-מוגבלת. ארצות-הברית מתנגדת להכפיף את אזרחיה באופן קבוע לשיפוט בינלאומי. ארצות הברית נקטה בפעילות של חקיקה ודיפלומטיה כדי להבטיח שאזרחיה הפועלים בשירות כוחות האו"ם, לא יהיו חשופים לתביעות ולהעמדה לדין בפני בית-הדין הבינלאומי. ארצות הברית חוקקה את חוק ההגנה על אנשי שירות אמריקאיים. החוק אוסר על העברת כספים לבית-הדין ואוסר כל סיוע במעצר חשודים או באיסוף ראיות ונתונים. החוק קובע כי ארצות-הברית לא תשלח כוחות למשימות בינלאומיות אלא אם תובטח מראש חסינות הלוחמים. נוסף לכך, החלה ארצות הברית בחתימת חוזים דו-צדדים עם מדינות שונות לפיהן מתחייבות המדינות שלא להסגיר אזרחי ארצות הברית לבית-הדין הבינלאומי. חזרה לראש העמוד סיכום למעלה מ- 60 מדינות אשררו את החוקה עד ל- 1/7/2002 (יותר ממחצית המדינות שחתמו על אמנת רומא), לפיכך נכנסה החוקה לתוקפה. נבחרו 18 שופטים: 3 מאסיה, 3 מאפריקה, 7 מדרום אמריקה, 1 ממזרח אירופה ו- 7 ממערב אירופה. פעילותו של בית-הדין תושפע מאוד מאישיותם של השופטים ושל התובע. שיתוף הפעולה הבינלאומי בקבלת נתונים, מסמכים ועדויות וכן בהסגרת נאשמים, ישפיעו גם כן על פעילותו, כמו גם הסיוע הכספי שהמדינות יעמידו לרשות המוסד. אין ספק שפעילות ארצות-הברית לחתימת הסכמים דו-צדדים עם המדינות וכן אי-אשרור החוקה ומניעת כל תמיכה, מחלישה מאוד את המוסד. חזרה לראש העמוד