|
הקדמה
מדינת ישראל חתומה על אמנת ז'נבה
ומחויבת לפיכך לפעול בהתאם לחוק ההומניטרי הבינלאומי ולקיים אגודה לאומית
להצלת חיי אדם דוגמת הארגונים הלאומיים של הצלב האדום.
בשנת תש"י, 1950, קיבלה הכנסת את חוק מגן דוד
אדום. בסעיף ב' של החוק נקבע כי ארגון מגן דוד אדום בישראל בלבד
ימלא את התפקיד של אגודה ארצית.
ארגון מגן דוד אדום (מד"א) מוגדר כארגון לאומי
שמטרותיו כמטרות ארגוני הצלב האדום ופעילותו מעוגנת בחוק. כמו
כן, הוא מחויב לחוקים ולאמנות ההומניטריים.
מדינות החברות בארגון הצלב האדום הבינלאומי
מחויבות להטמיע את החוק ההומניטרי ולהעלות לסדר היום הלאומי את
הצורך בשמירה על עקרונות חוק זה שמשמעותן, בין היתר, הענקת טיפול
רפואי מיידי לכל נזקק ללא הבדל דת, גזע, מין או מוצא. השיקול
היחידי של קדימות בטיפול בנפגעים, הוא השיקול הרפואי.
בעלי האמנה מתחייבים, בימי שלום כבימי מלחמה,
להפיץ הפצה רחבה, ככל האפשר, את האמנה הזאת בארצותיהם,
ובייחוד - לכלול את לימודה בתוכניות לימודיהם הצבאיים, ואם
אפשר - גם בתוכנית הלימודים האזרחיים, כדי שעקרונותיה יהיו
ידועים לכלל האוכלוסייה ובייחוד - לכוחות המזוינים הלוחמים
ולחבר העובדים הרפואי והדתי. (מתוך סעיפים 47, 48, 127 ו144-
של הפרוטוקולים וכן ארבע אמנות ז'נבה)
בחוק ההומניטרי מצויים סעיפים רבים שחשוב להסבירם
ולהפיצם. המטה לפעולות התנדבות של ארגון מגן דוד אדום, קיבל על
עצמו את המשימה להנחיל את המידע על החוק ההומניטרי הבינלאומי
והרקע ההיסטורי שלו, בכל המערכות הציבוריות ובכלל זה מערכת
החינוך, בקורסים לחינוך מבוגרים במערך הלימודים האקדמיים
והמקצועיים, בקורסים הצבאיים ובכל הקורסים של ארגון מגן דוד
אדום. |